בשנים האחרונות אנו עדים לסוגים שונים, חדשים ומשופרים של מעבדות לצרכי מחקר ואנליזה, אשר יוצרים סביבה שעונה על הצרכים הנוכחיים של החוקרים והעובדים וכמו כן לצרכים עתידיים ודרישות החוק והבטיחות המחמירות.
שיקולים מרכזיים בתכנון מעבדות
בתכנון מעבדות חדשות, קיימים מספר נושאים מרכזיים וצרכים אשר יש לקחת בחשבון על מנת לתכנן את מודל המעבדה אשר יתאם את הצרכים ויאפשר עבודה יעילה, אפקטיבית, בטוחה ונעימה לעובדים. להלן חלק מהשיקולים בהם יש להתחשב בתכנון מעבדות חדשות:
- יצירת “אזורים חברתיים” בחלל המעבדה, אשר מאפשרים אינטראקציה בין החוקרים/האנליסטים, מטפחים ומעודדים מחקר מבוסס עבודת צוות.
- השגת איזון ראוי בין מעבדות “פתוחות” ו”סגורות”.
- גמישות מקסימאלית על מנת לאפשר ביצוע שינויים מבניים ותפעוליים במינימום משאבים כספיים וזמן.
- תכנון אשר ישלב אוריינטציה טכנולוגית כולל חיבור למערכות תקשורת אלקטרוניות ברחבי הבניין או החברה.
- תכנון אשר יתחשב בנושאי קיימות סביבתית ואיכות הסביבה.
- התחשבות בהתרחבות אופציונאלית עתידית ל – “פארק מדעי” אשר מאפשר שיתופי פעולה מדעיים, שיתוף משאבים וקבלת סיוע ותמיכה מגופים ממשלתיים, תעשייתיים או אקדמאיים.
“אזורים חברתיים” במעבדות מחקרים מבוססי צוות
שיתוף מידע הנו אחד המאפיינים הבולטים ביותר של העשור האחרון. המדע המודרני מאופיין בלא מעט פעילות של “סיעור מוחות”, דיונים והתייעצויות בין עמיתי מחקר. המדענים הפרודוקטיביים והמצליחים ביותר ידועים ככאלה אשר מלבד היכרותם עם החומר המדעי, יודעים גם להשתמש בידע של עמיתים וקולגות שלהם ולאמץ שיטות מחקר וכלים חדשים במהירות האפשרית.
לפיכך, המדע פועל בצורה הטובה ביותר כאשר הוא מתנהל ממבנים ומעבדות אשר תוכננו ברמה הארכיטקטונית ככאלה המאפשרים נגישות וחללים משותפים תוך עידוד יצירת אינטראקציה מובנית ולא רשמית, שימוש גמיש בחלל ושיתוף משאבים.
מקומות מפגש במעבדות
חלק מתכנון סביבת עבודה חברתית/מקצועית ייעודית שכזאת במעבדה הנו להקצות חללים לפעילות זו אשר מלבד ששטחם יתאם את ייעודם, עליהם להיות ממוקמים נכון בכדי לאפשר להם להיות נגישים ונוחים לשהייה עבור כל המעבדות אשר ממוקמות בסביבתם ואף להיות מרוהטים ומצוידים כנדרש על מנת “למשוך” אליהם את החוקרים והלבורנטים.
חללים אלה יכללו חדרי הפסקות, חדרי ישיבות, פינות קפה, ספריות, מחסנים, פינות עישון, מכונות צילום/ציוד משרדי/אדמיניסטרציה- שבהם אנשים יכולים להתאסף מחוץ למעבדות שלהם כדי לדבר אחד עם השני.
אפילו מדרגות (מדרגות אש/מילוט) יכולות לספק הזדמנויות לאנשים לפגוש אחד את השני ולהחליף רעיונות. מתכנני מעבדות חייבים לחפש היטב את הזדמנויות לשימושים מסוג זה במרחבים ציבוריים, תוך חשיבה וניצול אופטימאלי של כל מטר רבוע של הבניין.
מעבדות מבוססות צוות
מעבדות מאופיינות בצרכים משתנים. הסופה או גריעה של מכשור וציוד, התרחבות או הקטנה במס’ אנשי הצוות, כניסה של מיזמים/פעילויות חדשות וכדומה. לפיכך, למעבדות צריך להיות “casework” ואספקות זמינות על מנת לאפשר גמישות תכנונית לפי צורך, אשר תאפשר לבצע שינויים או לחילופין שימוש במערכות וריהוט אשר יכול לאפשר לאנשי הצוות להזיזם ולשנות את חלל העבודה בקלות.
מתכנני מעבדה יכולים לתמוך במחקר שיתופי באמצעות:
- יצירת מערכות הנדסיות גמישות ו – case work המעודדים את צוותי המחקר לשנות את החללים שלהם כדי לענות על צרכיהם המשתנים
- תכנון משרדים ואזורי תיעוד/עמדות מחשב במקומות בהם אנשים יכולים לעבוד בצוותים ולפתח אינטראקציה
- יצירה של “מרכזי מחקר” המיועדים לעבודת צוות, שיתוף תוצאות, דיונים וסיעור מוחות
- יצירת כל המרחב הנדרש בעבור חברי הצוות לפעול כראוי ובנוחות אחד ליד השני
- מזעור או ביטול אזורים המזוהים עם מחלקה מסוימת
- הקפדה על מערכות אוורור מוגדרות ונפרדות אשר תשמרנה גם לאחר ביצוע שינויים
- השטח הפנימי יהיה מאופיין עם דלתות\קירות מזכוכית שיאפשרו לאנשי הצוות לראות אחד את השני גם למטרות למידה וגם להגברת בטיחות העובדים
