המעבר מרפואה מסורתית לרפואה מבוססת כלים טכנולוגיים ובריאות הדיגיטלית
תחום הפארמה קיים מזה מאות שנים ואף הוביל לתמורות רבות בכל הנוגע לטיפול בחולים, ריפוי מחלות, הארכת תוחלת החיים, הצלחה בהתמודדות בפני מגיפות ומחלות ואף בתחומי הרפואה המונעת ואיכות החיים.
בעשור האחרון, פריצות הדרך הטכנולוגיות להן היינו כולנו עדים, לצד מהפיכת המידע והרצון לשפר את תוחלת החיים ואת איכות החיים של אנשים חולים כבריאים, תחום הבריאות הדיגיטלית קבל רוח גבית וחברות רבות, קטנות כגדולות משקיעות משאבים רבים על מנת להכנס לתחום מבטיח זה ולהיות חלק מהעתיד של עולם הרפואה, אשר עד כה נשלט ביידי ענקיות פארמה בלבד.
לצד הקדמה האדירה שתחומי הטכנולוגייה, עלויות הטכנולוגיות בהן נעשה שימוש בתחומי הבריאות הדיגיטלית כגון חיישנים מדוייקים, אביזרים סלולריים, מכשור לביש, תוכנה, אפליקציות סלולריות, רשתות סלולר מדור 5, עיבוד קול ותמונה וכדומה, יורדות בצורה משמעותית, מה שהופך את הטכנולוגיה לזמינה מאוד ליישום ולשימוש.
מה יקרה לתעשיית התרופות המסורתית עם הכניסה לעולם הדיגיטלי
ברור לכולם כי תעשיית התרופות המסורתית תמשיך להתפתח גם בעתיד הקרוב והרחוק. אנשים ובע”ח ימשיכו לצרוך תרופות וטיפולים אשר יאפשרו להם לחיות חיים בריאים וטובים, להיות מוגנים בפני חולאים מסוגים שונים ויאפשרו להם לפתור בעיות רפואיות באופן בטוח ויעיל.
יחד עם זאת, עולם זה יעבור שינוי. ברור לכל כי שילוב בין תחום התרופות המסורתי לתחום הבריאות הדיגיטלית הנו סינרגטי וככה הכרחי. שילוב בין שני העולמות השונים הללו, יאפשר טיפול טוב ואיכותי יותר, מותאם אישית, יעיל יותר, בהנגשה משופרת לציבור המטופלים ובעלויות לא גבוהות.
יהיו חברות פארמה אשר ישכילו להבין את התמורות החלות בתעשיה הכ”כ ותיקה הזו, וישקיעו משאבים על מנת להשתלב בתחום הבריאות הדיגיטלית ויהיו כאלה שלא.
דוגמאות להבדלים מהותיים בין תעשיית התרופות המסורתית לתחום הבריאות הדיגיטלית
- ביסוס וותק – תעשיית התרופות מבוססת וותיקה ולעומתה תעשיית הבריאות הדיגיטלית הנה חדשה וצעירה ולמעשה נמצאת בשלב ראשוני ובוסרי יחסית.
- טיפול – תעשיית התרופות עוסקת לרוב בטיפול במחלה מפאן בודד או זווית מאוד ספציפית. תעשיית הבריאות הדיגיטלית מטפלת במס’ אספקטים של המצב הרפואי ושל אורח החיים של המטופל, אשר עשויה להיות לו השפעה, גם אם היא עקיפה, על מצבו הרפואי.
- אימפקט – תעשיית התרופות ממוקדת לרוב בטיפול אשר בבסיסו הנו ביוכימי ומותאם לאוכלוסיית יעד אשר “דומה לפציינט” בעוד הבריאות הדיגיטלית ממוקדת בכלים טכנולוגיים, אשר עשויים בין היתר גם לשלב טיפול תרופתי אשר יותאם אישית לפציינט ואף ישלב גם טיפולים משניים כגון פעילות ספורטיבית, טיפול במצב המנטלי, אורח חיים וכדומה.
- גנטיקה – תעשיית התרופות מתמודדת עם שוני בטיפול כתוצאה מוואריביליות גנטית בעוד תחום הבריאות הדיגיטלית אינו משופע מגורמים שבבסיסם הנם גנטיקה.
- רשת – תעשיית התרופות אינה תלוייה ברשת האינטרנט בעוד הבריאות הדיגיטלית כן משתמשת בפלטפורמות מבוססות רשת האינטרנט בכל הנוגע לשיתוף מידע, ניטור, דיווח תוצאות, טיפול וכדומה.
- מחוייבות הפציינט לתהליך – בתחום התרופות קשה יחסית להגיע לרמות מחוייבות גבוהות של המטופל ולהשיג את שיתוף הפעולה שלו על מנת שהטיפול יהיה מיטבי, לדוגמא, לרופא אין את המידע האם הפציינט משתף פעולה מלאה להמלצות, נוטל את התרופה בהתאם להמלצות ובזמן. לעומת זאת, בתחום הבריאות הדיגיטלית מחוייבותו של הפציינט גבוהה הודות לטכנולוגיות שיתוף מידע, ניטור ומעקב מתקדמות. הפציינט משותף במידע על תהליך הטיפול אותו הוא מקבל ואופן ההתקדמות, המדדים וכיו”ב וכמובן גם משתף מידע זה עם הצות הרפואי ולעיתים עם חולים אחרים הנמצאים במצב דומה.
- משך תהליך הפיתוח – בתעשיית התרופות, פרק הזמן הנדרש לפיתוח תרופה הנו ארוך מאוד ואף עשוי להגיע לכ- 12 שנים עד להשלמת כל השלבים הקליניים וקבלת אישור לשיווק. לעומתו, תחום הבריאות הדיגיטלית מאופיין בפרקי זמן קצרים לפיתוח מוצר המאושר לשיווק, היות וברמה הרגולטורית נחשב כמכשור רפואי.
- ניסויים קליניים – שלב פיתוח התרופה מצריך ניסויים פרה – קליניים וניסויים קלינים רנדומליים ומבוקרים אשר מתפרשים על פני מס’ שנים ומצריכים עלויות כבדות, על מנת להוכיח את בטיחותו ויעילותו של המוצר/הטיפול הרפואי. לעומת זאת פיתוח מוצר בתחום הבריאות הדיגיטלית לרוב הנו מבוסס מודל V וככזה מהיר מאוד. הוכחת ההתכנות מבוססת לרוב Big data ועושה שימוש בטכניקות כגון AI ו – ML.
