ביוכם - Bio-Chem לוגו

מערכות הבטחת איכות ו-CAPA

מערכות הבטחת איכות ו-CAPA

חברות המייצרות תרופות ומכשור רפואי כמו גם תוספי תזונה וקוסמטיקה, נדרשות להקים מערכת הבטחת איכות ותנאי ייצור נאותים (GMP) מסודרת ואפקטיבית. אחת ממטרות מערכת האיכות במפעל, הנה מניעת מצבים בהם תרופה או מכשור רפואי לא בטוחים לשימוש ו/או באיכות נמוכה, יסופקו לשווקים ויסכנו פציינטים ולקוחות המשתמשים בהם.

כחלק מתהליכי יצור, אריזה, אחסון והפצה, מתרחשות חריגות, אי התאמות וכשלים וישנו צורך בחקירתם עד לזיהוי ברור של מקור החריגה. במקרים של חריגה, אי התאמה או כשל, יש צורך בנקיטת פעולות מתקנות ומונעות (CAPA).ככל שתהליך חקירת החריגה יבוצע באופן שיטתי, מובנה ומתקדם יותר, כך אפקטיביות תהליך החקירה יהיה גבוה יותר, הסיכויים להישנות החריגה יפחתו ויושג תהליך של שיפור מתמיד לאורך ציר הזמן.

לתרבות הארגונית בחברות ביוטכנולוגיות, פרמצבטיות וחברות המייצרות מכשור רפואי, ישנו משקל מכריע בהקמה ויישום מוצלחים של מערכת CAPA בפרט ו-GMP בכלל. על עובדי הארגון להבין ולהטמיע את החשיבות של מנגנון ה-CAPA ואת תרומתו הרבה לשיפור תנאי היצור הנאותים מחד ולהבטחת האיכות של המוצרים שעל יצורם אחראים עובדי החברה מאידך.

מומלץ לשתף את העובדים באופן פעיל בביצוע החקירות, להסתייע בהם באיסוף הנתונים, להעלות גורמים אפשריים לחריגות, להציע פעולות מתקנות ומונעות וליישם את המשימות הקשורות ל-CAPA אשר שייכות לתחום האחריות שלהם.

רוצים לדעת יותר על מהן פעולות מתקנות ומונעות וכיצד הן באות לידי ביטוי בתעשיות הביו-מד השונות? מהי מערכת הבטחת איכות אפקטיבית? להבין כיצד ניתן ליישם CAPA הלכה למעשה? כל זאת ועוד במאמר המרתק הבא:

>>> חברת ביו-כם מייעצת ומספקת מגוון פתרונות תוכנה מתקדמות להבטחת איכות – לפרטים נוספים צרו קשר <<<

 

חקירת חריגות (CAPA) בתעשיות הביו-מד

חקר הסיבות לכשלים וחריגות בייצור בתעשיות הפרמצבטיקה, הביוטכנולוגיה וה-Medical Device מהווה עקרון בסיסי של תנאי ייצור נאותים (GMP) והבטחת איכות (QA) המחייב את כל החברות המייצרות תרופות ומכשור רפואי הן לשימוש בבני אדם או בע”ח.

מטרת תהליך החקירה הנה למנוע מצבים בהם תרופה או מכשור רפואי באיכות נמוכה יסופקו לשוק. ככל שתהליך חקירת (Investigation) החריגה (Deviation) יבוצע באופן שיטתי, מובנה ומתקדם יותר, כך אפקטיביות תהליך החקירה יהיה גבוה יותר, הסיכויים להישנות החריגה יפחתו ויושג תהליך שיפור לאורך ציר הזמן.

תהליך ה-Corrective And Preventive Actions) CAPA) הנו אחד מאבני הייסוד של ה-GMP ומהווה עמוד תווך בניהול האיכות והבטחת האיכות בארגון. תהליך החקירה לפי מתדולוגיית ה-Root Cause Analysis הנו נושא בעל חשיבות עליונה בחברות מתחומי הביוטכנולוגיה הפארמצבטיקה וה-Medical Device. על מנת שתהליך זה יבוצע בסטנדרט הנדרש, עליו להיות מובן, מוטמע ומושרש היטב בתרבות הארגונית של החברה.

לעיתים, בחברות פארמה ומכשור רפואי גדולות, לרוב קשה לבנות מערכת CAPA אפקטיבית. בחברות גדולות לרוב יהיו מס’ אתרי יצור וברוב המקרים אתרי הייצור השונים יהיו מפוזרים במקומות שונים בעולם.

לחברות פארמה ומכשור רפואי בינוניות וקטנות מאידך יש יתרון היות ולרוב הן בעלות אתר ייצור בודד בו הפונקציות הרלוונטיות מכירות זו את זו ומתורגלות בעבודה יחדיו תוך שיתוף פעולה ורמת תקשורת אפקטיבית. על מנת להתגבר על המכשולים הניצבים בפני חברות פארמה ומכשור רפואי גדולות, יש לייסד גישה מערכת CAPA סיסטמטית ופשוטה על מנת להגיע לתוצאות הרצויות.

לעיתים קרובות, בעיות בתחום ה-CAPA נובעות ממחסור בדרישות ותהליכים מסודרים ובנוסף בנהלים מבוקרים בארגון. גם במקרים מסוג זה, בחברות פארמה ומכשור רפואי גדולות יתכן וקיימות אי התאמות בין הנהלים באתרי הייצור השונים ולכן כל בעיה או חריגה תצרך להיות מטופלת בנפרד ולעיתים באופן שונה בעבור כל אתר ואתר.

תהליך מבוזר זה, מאופיין בחוסר יעילות ובזבוז משאבים של כסף וזמן. בארגונים גדולים, המאופיינים במס’ אתרי ייצור, רצוי לשים דגש על הקמת מערכות ותהליכים חוצי ארגון אשר יאפשרו לחברה כולה להבין היטב את התהליך הנדרש לביצוע וליישם פעולות מתקנות ומונעות אשר תהיינה אפקטיביות בעבור הארגון כולו.

 

מושגי יסוד

Containment Action

פעולה מתקנת שתינקט במקרים של חריגה, במטרה לנטרל את תוצאותיה של החריגה ו/או את הגורם לה ובכך למנוע ממנה להתרחש שוב בהווה או בעתיד הקרוב. פעולה מתקנת תתאם ישירות לחריגה ולהשפעותיה.

 

Corrective Action

פעולה מונעת שתינקט במקרים של חריגה, שנועדה לנטרל את גורם החריגה ובמטרה למנוע את הישנותה בעתיד. הפעולה המונעת תתאם באופן ישיר את ההשפעה הפוטנציאלית של החריגה אותה היא אמורה למנוע בעתיד.

 

Preventive Action

נטרול סיבת השורש והגורם לחריגה פוטנציאלית עתידית על מנת להימנע מחריגה ובמטרה לתמוך בשיפור מתמיד.

 

Root Cause Analysis

תהליך חקירה מעמיק אשר בסופו יזוהה שורש הבעיה המהווה גורם לחריגה.

 

שלבי העבודה ב- CAPA

ברוב המקרים, חקירה במסגרת CAPA תתחיל כתוצאה מאירוע מסויים או חריגה שהתרחשה כגון תוצאות מעבדה לא תקינות, חוסר עקביות בתהליך הייצור, מבדק GMP פנימי או חיצוני או תלונת לקוח. כל אחת מהחקירות הללו תכנסנה למערכת החקירה וה-CAPA של הארגון.

רוב חברות הפארמה מתחילות את תהליך ה-CAPA שלהן, ברגע שמתקבלת תלונה או כאשר מתגלה כשלון או חריגה. לעיתים נקיטה בגישה זו היא בגדר “מאוחר מדי ומעט מדי” היות ובחלק מהמקרים המוצר כבר נמצא בשווקים או בדרכו לשווקים ואף יתכנו מקרים בהם הפציינטים כבר משתמשים בתרופה/במוצר הרפואי/המכשור הרפואי ולכן חשופים לסיכון היות והסיכון עודנו קיים ולא נוטרל.

בנוסף, חברות פארמה ומכשור רפואי רבות נוטות להצמד לדרישות ה-FDA וה-CE כלשונן ופחות למה שקורה אצלן ספציפית במפעל, זאת כתוצאה מחוסר הכרתן בחשיבות הרבה לחקר וגילוי שורש הבעיה והמקור לכשל שהתרחש (Root cause analysis). באופן כללי, מומלץ כי תהליך ה-Root Cause Investigation יכלול את השלבים הבאים:

 

פעולה מתקנת Corrective Action

  • זיהוי – זיהוי החריגה וסקירת תלונות לקוח
  • הערכה – הערכת היקף החריגה וביצוע הערכת סיכונים (Risk Assessment) לבחינת הצורך בביצוע פעילויות ועל מנת לוודא כי החריגות לא תחזורנה על עצמן בעתיד
  • חקירה – ביצוע חקירה בכל אחד מהאספקטים הרלוונטיים לחריגה תוך חלוקת אחריות
  • ניתוח – מציאה, ניתוח ותיעוד הגורם/שורש הבעיה (Root cause analysis)
  • קביעה ויישום – החלטה על הפעולות המתקנות הנדרשות, ישומן, לו”ז וחלוקת אחריות
  • תיעוד תוצאות תהליך ישום הפעולות המתקנות
  • בדיקת אפקטיביות לטווח קצר – בחינת אפקטיביות הפעולות המתקנות שיושמו (אפקטיביות הפעילות המתקנת צריכה להיות מוצגת באופן אובייקטיבי ומדיד, תוך שימת דגש על “האם הבעיה נפתרה?” ולא “האם הפתרון יושם?”)
  • בדיקת אפקטיביות לטווח ארוך – יש לוודא כי מלבד יישום הפעולות המתקנות, הפתרון שנמצא ויושם ו – “מחזיק מעמד” בטווח הארוך ולרוב גם עומד בהצלחה בתהליכי הולידציה ו/או ההסמכה הנדרשים

 

פעולה מונעת Preventive Action

  • זיהוי – זיהוי הבעיה הפוטנציאלית הנובעת מאירוע החריגה
  • בחינת הצורך בנקיטת פעולה אשר מטרתה למנוע את הישנות החריגה או למנוע בעיה פוטנציאלית (או בעיה שכמעט וקרתה) הקשורה לחריגה, באופן פרואקטיבי
  • ניתוח – מציאה, ניתוח ותיעוד גורם/שורש הבעיה (Root cause analysis)
  • קביעה ויישום – החלטה על הפעולות המונעות הנדרשת, ישומן, לו”ז וחלוקת אחריות
  • תיעוד תוצאות ישום הפעולות המונעות
  • בדיקת אפקטיביות לטווח ארוך – יש לוודא כי מלבד יישום הפעולות המונעות, ישומן “מחזיק מעמד” בטווח הארוך ולרוב גם עומד בהצלחה בתהליכי הולידציה ו/או ההסמכות הנדרשיות

 

דוגמאות לנושאים שיטופלו במסגרת פעולה מתקנת

  • איחור במשלוח מוצר פרמצבטי/ביולוגי/מכשור רפואי
  • קלקול במכונה
  • חוסר שביעות רצון של לקוחות
  • מגמות בתלונות לקוח דומות/זהות על מוצר הפרמצבטי/ביולוגי/מכשור רפואי
  • בעיות איכות במוצר הפרמצבטי/ביולוגי/מכשור רפואי כפי שהוא קיים (לא מוצר בעל איכות נמוכה שמקורה בתהליך ייצור לא תקין)
  • הערות כתוצאה ממבדק/ביקורת GMP חיצונית או פנימית
  • הערות שעלו במסגרת ביצוע תהליך Risk Analysis המצריכות ישום פעולה מתקנת

 

דוגמאות לנושאים שיטופלו במסגרת פעולה מונעת

  • תהליך ייצור לא יציב או מבוקר אשר עשוי לגרום לייצור מוצר באיכות נמוכה
  • זיהוי בעיה בטיחותית פוטנציאלית אשר רצוי להמנע ממנה
  • שונות בטמפ’ כחלק מתהליכי ייצור/אחסון/הפצה
  • תלות החברה בספק בודד של חומר גלם
  • הערות שעלו במסגרת ביצוע תהליך Risk Analysis המצריכות ישום פעולה מונעת
  • נושאים אשר עולים במסגרת פגישות עם צוותי עובדים אשר מעלות ביישום פעולות מונעות שונות
  • נושאים אשר עולים במסגרת דיונים במסגרת Management review המצריכים ישום פעולות מונעות
  • פידבקים מלקוחות המצריכים ישום פעולה מונעת

 

Root Cause Analysis

  • יש להקפיד כי במסגרת ביצוע החקירה, אכן איתרנו וזיהינו את שורש הבעיה האמיתי
  • חשוב להימנע מלהצמד לתיאוריה כלשהי שהועלתה ובמסגרת ה – Root Cause לחפש ולמצוא אינפורמציה אשר תתמוך בתיאוריה זו, תוך התעלמות מגורמים רלוונטיים ונתונים אחרים
  • יש להתמקד בתהליכים עצמם ובגורמים לכך ולא ב – ”גורמי קצה” כגון עובדים בכלל או עובד ספציפי בפרט
  • יש להימנע מלהצמד לגורם אחד. לרוב קיים שילוב של מס’ גורמים, אשר יחד מהווים את המקור לחריגה
  • ראשית יש להבין מה הוא הגורם לחריגה. לאחר מכן, נעמיק עד שנאתר בבירור את שורש הבעיה
  • יש לחקור את הבעיה התהליכית המהווה גורם לחריגה שהתרחשה
  • יש לחפש את שורש הבעיה ולא את הגורם הישיר לבעיה

 

כלים שימושיים לחקירת ל Root cause analysis

 

מערכות הבטחת איכות ו-CAPA

 

יישום ה-CAPA

גם בימנו, מערכות CAPA רבות, המהוות חלק ממערך הבטחת האיכות בחברות פארמה ומדיקל, עדיין מנוהלות באופן ידני. לעיתים, על מנת להפוך את מערכת ה-CAPA ליעילה, יהיה צורך להשתמש בתוכנות יעודיות לניהול איכות. במסגרת ביצוע חקירות המבוצעות במסגרת CAPA, רצוי ליצור תרשים זרימה מסודר המתאר את אופן העבודה והשלבים השונים של תהליך ביצוע ה-CAPA.

מערכת ניהול איכות מבוססת תוכנה, אשר תואמת את עקרונות ה-21CFR part 11 של ה-FDA ועברה ולידציה, יכולה גם לתת אינדיקציה ברורה לסטטוס בו מצוי כל הליך CAPA מסוים בארגון, אילו פעילויות בוצעו, מי אחראי, לו”ז לישום, רמת אפקטיביות וכדומה. לתרבות הארגונית בחברות הביוטכנולוגיות, הפרמצבטיות וחברות המייצרות מכשור רפואי, ישנו משקל מכריע בהקמה ויישום מוצלחים של מערכת CAPA בפרט ו-GMP בכלל.

עובדי הארגון צריכים להבין את החשיבות של מנגנון ה-CAPA בארגון ותרומתו הרבה לשיפור תנאי היצור הנאותים ולהבטחת האיכות של המוצרים שעל יצורם אחראים עובדי החברה. על העובדים להשתתף באופן פעיל בביצוע החקירות, לספק נתונים, להעלות גורמים אפשריים לחריגות, להציע פעולות מתקנות ומונעות ולבצע את המשימות הקשורות ל-CAPA אשר שייכות לתחום האחריות שלהם.

 

יישום CAPA הלכה למעשה

על מנת להתחיל להפעיל את מנגנון ה-CAPA בצורה סיסטמתית, כאשר מתגלה חריגה כלשהי, על החברה להתחיל בהעלאת שאלות בסיסיות כגון: מה הבעיה, היכן הבעיה מתרחשת, באיזו תדירות ומהו היקף הבעיה וזאת על מנת להבין את הגורם האמיתי לחריגה הנדונה.

ברגע שנגלה גורם (הפוטנציאלי) לחריגה, נבין את מהות הבעיה ונוכל בשלב הבא לבצע בדיקות, מבחנים, ניסוים וסימולציות לתיקון הגורם הפוטנציאלי לבעיה, המתנת פרק הזמן הנדרש ובחינה האם אכן זוהה הגורם לבעיה והאם נמצא הפתרון לחריגה.

על החברות לוודא, כי במסגרת חקירות המבוצעות במסגרת תהליך ה-CAPA, נבחנים מגוון הסיבות האפשריות לחריגה. הגורם החשוד ביותר מביניהן, יהא הראשון להבחן על מנת לוודא מעל לכל ספק, כי זו הבעיה האמיתית אשר מהווה את הגורם לחריגה. לאחר גילוי הגורם לחריגה (הבעיה), יש להחליט על פעולות מתקנות ופעולות מונעות, בכדי להשלים את התהליך כולו. יש לדעת להבחין בין הסימפטומים לבעיה לבין שורש הבעיה.

על הארגון ועובדיו לזכור כי בסופו של יום, מערכת ה-CAPA היא כלי אשר אמור לסייע לארגון ולעובדים בו. ישום נכון של מערכת ה- CAPA יאפשר הנעת תהליכים ארגוניים נכונה יותר, יאפשר לארגון לייצר מוצרים איכותיים יותר ויאפשר לעובדים להיות חלק מארגון אשר שואף לשיפור מתמיד על ציר הזמן מחד ובעל ביצועים עסקיים מצוינים מאידך. איור מס’ 1– מערכת CAPA והממשקים הקשורים אליה.

 

מערכות הבטחת איכות ו-CAPA

 

טיפים נוספים

  • נסה תמיד להבין מה היא הבעיה האמיתית לחריגה. העזר בתיאור ברור של מה נצפה, איפה, מתי וכדומה
  • התמקד בזיהוי הגורמים לחריגה בשלבים הראשונים. המנע מלהקדים את המאוחר ולהתחיל בזיהוי הפתרונות
  • תעד את התצפיות ואסוף כמה שיותר נתונים בעבור מקבלי ההחלטות
  • ספק כמה שיותר תרשימים, גרפים ותמונות על מנת לתאר את החריגה בבירור
  • המנע ממצבים בהם הגדרת הבעיה אינה משקפת באופן ברור את הבעיה עצמה
  • המנע ממצבים בהם הגדרת הבעיה מכילה בתוכה הצעות לפתרון
  • פעולות מתקנות אשר יושמו בעבר וישומן חוזר על עצמו בארגון, מעידות על כך כי הבעיה לא נפתרה בפעם הראשונה ולכן מערכת ה – CAPA אינה מתפקדת באופן אפקטיבי
  • עדיף לישם בכל פעם פעולה מתקנת אחת על מנת להעריך נכונה האם הבעיה והפתרון זוהו נכונה. זהה איזו פעולה יושמה על מנת לנטרל את הבעיה ומה קרה כתוצאה מכך
  • נסה לבחון את השפעת ה – CAPA על התהליך בכללותו ולא רק על חלק ממנו. יתכן ולפעולות המתקנות והמונעות תהיה השפעה על תהליכים אחרים

תוכן עניינים

שתפו את המאמר