עקרון פארטו בתעשיות מדעי החיים, הידוע גם בשם “כלל 80-20”, גורס כי בתופעות רבות בחיים, 80% מהפעילות מקורה ב-20% מהגורמים הפעילים. שימוש בכלל פארטו, מאפשר להפריד את העקר (20% מכלל הגורמים) מהטפל (80% מכלל הגורמים). חוק פארטו איננו מתיימר להיות מדע מדויק, אלא כלל אצבע. בנוסף, חוק פארטו אינו מתחלק בהכרח לפי 80-20 אלא אותו העקרון יכול להתקיים גם 70-30 או 90-10.
מה זה חוק פארטו?
וילפרדו פארטו, כלכלן וסוציולוג איטלקי (1848-1932) עסק בחקר התפלגותה של ההכנסה בקרב האוכלוסיה ובחקר קבלתן של החלטות ע”י יחידים. עיקר פרסומו של פארטו מוכר כ- “חוק פארטו”, במסגרתו, פארטו הבחין כי 20% מאוכלוסיית איטליה היא בעלת 80% מהרכוש. יחס זה התגלה גם במקרים רבים אחרים.
קיימות שתי הנחות סמויות אך מרכזיות שאותן מניחים בכלל פארטו:
- שלמות – שהפרט יודע לדרג שתי אלטרנטיבות
- טרנזיטיביות – אם הפרט מעדיף א’ על ב’ ו-ב’ על ג’ אזי הוא גם מעדיף את א’ על ג’.
דוגמה ליישום עקרון פארטו בתחום שימור הלקוחות
בשימור לקוחות מוקדש את רוב רובו של המאמץ לשימור 20% הלקוחות הגדולים ביותר. הצלחה במאמץ זה פירושו שימור של 80% מההכנסות.
דוגמא ליישום עקרון פארטו בתחום מדעי החיים
בתהליכי סקירת ואיתור גנים החשודים בגנים הקשורים למחלות, יחידת הביו-אינפורמטיקה תכוון לקבוצת גנים קטנה יחסית מהקבוצה הגדולה יותר אשר בה נצפה שינוי אצל בעלי חיים חולים ביחס לבריאים וההתמקדות בפיתוח התרופה יהיה על קבוצת גנים מצומצמת זו ולא כל כלל הגנים בהם נצפה שינוי.
יעילות פארטו
יעילות פארטו היא מרכיב מרכזי בתורת המשחקים, עם יישומים נרחבים בכלכלה, הנדסה וסוציולוגיה.
דוגמאות למצבים יעילים ובלתי יעילים לפי תאוריית פארטו:
- מצב יעיל פארטו – מצב יעיל פארטו הוא חלוקה מוסכמת. אם שני פרטים מעוניינים לאכול תפוח אחד, כל חלוקה של התפוח ביניהם (כולל אכילת התפוח בשלמותו ע”י אחד מהם) תחשב יעילה, שכן אופן החלוקה יכולה להועיל לאחד אך תפגע בשני, במילים אחרות, כל עוד התפוח נאכל בשלמותו המצב יעיל פארטו.
- מצב בלתי יעיל פארטו – חלוקת התפוח כך שחלק ממנו נותר בצד, ואינו מחולק לאף אחד מן הפרטים, הוא מצב בלתי יעיל פארטו .
תרשים פארטו
גרף פארטו הוא סוג מיוחד של היסטוגרמה המשמש להצגת נתונים המאורגנים לפי סדר חשיבותם, התרשים נפוץ גם בתחומי ניהול והבטחת איכות (Quality Assurance). שימוש מקובל בגרף כזה מאפשר הצגה ברורה של הגורמים לבעיה וכך קל לזהות מהם הגורמים אשר “תורמים ביותר” להיווצרות הבעיה.
בדוגמא המוצגת בגרף, ניתן לראות ש-80% מהאיחורים של ילדים למסגרות החינוך, נובעים מפקקים בכביש, ארגון ילדים ותחבורה ציבורית, כלומר ניתן להתמקד רק בפתרון בעיות אלה לצורך מיגור 80% מתופעת האיחורים של ילדים למסגרות חינוך.
אופטומיזצית פארטו
בתחומים הנדסיים רבים, כולל בתחומי הפארמה והמדיקל, אנו נדרשים למצוא פתרונות בסביבה המאופיינת בנוכחות מטרות סותרות. במקרים כאלה, הפתרונות יבחרו כך שהתמורה שנקבל מהפתרונות המוצעים תקיים בצורה הגיונית את כל המטרות או לפחות את רובן.
עקרון פארטו היא גישה לטיפול במצבים מסוג זה, היות שבמקום לייצר פתרון אחד אופטימאלי, פארטו מאפשר ליצור פתרונות רבים המספקים קריטריון אופטימאלי של פארטו. עפ”י קריטריון זה, נקודת פתרון P מתקבלת רק אם אין פתרונות טובים מ-P ביחס לכל היעדים/מטרות.
לדוגמה: אם נקודת פתרון P פחות טובה ביחס ליעד אחד מסוים מנקודת פתרון P1 זה לא אומר שבהכרח פתרון P1 טוב יותר כיוון שבשיטת פארטו אם פתרון P עדיף על P1 ביותר מיעד אחד שאנו מעוניינים להשיג או לפתור, פתרון P יהיה זה שיבחר.
המערכת של כל פתרונות פארטו האופטימליים והאפשריים, מכונה בשפה ההנדסית “חזית פארטו”. “חזית פארטו” מסייעת למהנדסים להבין את אופי התמורות המתקבלות מהפתרונות המוצעים ולבחור בפתרונות הנכונים.
סיכום לחוק פארטו
אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד. החיים בכלל ותעשיית מדעי החיים בפרט מאופיינים במורכבות,במספר רב של נושאים לטיפול ומטרות להשיג ובמספר כמעט אינסופי של גורמים ופרמטרים שיש להתחשב בהם. הרעיון הוא לדעת “להפריד את המוץ מן התבן” ולהיות ממוקד בדברים החשובים באמת. הדברים החשובים הם אלה שמייצרים את הערך ומאפשרים ניצול טוב יותר של הזמן והמשאבים שלנו.