מה הם השינויים הרגולטוריים הצפויים בתעשיית הפארמה?
עולם הפרמצבטיקה עובר שינויים רבים בשנים האחרונות. מצד אחד, נתונה התעשייה ללחצים ציבוריים ופוליטיים גוברים (בעיקר בכל הנוגע לעלויות מוצרים תרופתיים גנריים ומשך ההגנה הפטנטית הניתנת על מוצרים אתיים) ומצד שני, הופך שוק התרופות העולמי לתחרותי יותר. הרווחיות בתחום אינה כפי שהייתה.
חברות רבות עוברות תהליכי התייעלות והפחתת עלויות אשר כוללות בין היתר קיצוץ בכ”א, העברת אתרי ייצור למדינות עולם שלישי, איתור והסמכת יצרני חומרי גלם זולים ועוד. אחת הדוגמאות הבולטות לה היינו עדים בישראל היא זו של חברת טבע, אשר הפכה מחברה גלובלית רווחית ומובילה, לכזו שנקלעה לחובות עצומים, ירידה בהיקיפי המכירות, תביעות משפטיות וסטגנציה במו”פ (לדוגמא במציאת תחליפים חדשניים לקופקסון הותיק).
אולם, חרף הזעזועים הרבים אליהם חשופה התעשייה בעת האחרונה, על גופים רגולטוריים כגון ה-FDA, רשויות הבריאות הארופאיות ומשרד הבריאות הישראלי, להבטיח אספקה סדירה של תרופות לחולים ולוודא כי מוצרים אלה עומדים בדרישות הבטיחות והאיכות ומיוצרים בהתאם לסטנדרטים העדכניים ביותר, כפי שנקבעו בתקני הרלוונטיים.
לאור הקונפליקט בין הרצון להתייעל ולשמור על מתח רווחים נאה מחד והצורך לעמוד בדרישות האיכות ההולכות ומחמירות מאידך, מתבקש פתרון שיהיה טכנולוגי במהותו.
ואכן, קיימת מגמה בקרב הגופים הרגולטוריים (אשר עד כה נהגו בשמרנות יחסית בכל הנוגע לאישור שימוש בטכנולוגיות חדשניות מפאת הסיכונים הטמונים בכך) של תמיכה במעבר לייצור בטכנולוגיות חדשניות – כאלה שישפרו בו זמנית הן את את איכות התרופות והן את התפוקה ועלויות הייצור. טכנולוגיות מתקדמות כגון ייצור רציף, הדפסת תלת מימד, טכנולוגיות סטריליזציה ו-BFS, אוטומציה ורובוטיקה, יוסיפו וידחקו החוצה את קודמותיהן בפס הייצור העתידי.
מה הם היתרונות של ייצור רציף על פני ייצור מנתי?
רוב רובם של המוצרים בתעשיית הפארמה מיוצרים בתהליכי ייצור מנתיים. תהליך הייצור של מוצקים כגון טבליות, לדוגמא, מורכב משלבים נפרדים: גרנולציה, טבלטציה, ציפוי ואריזה. אמנם כל אצווה שמיוצרת עומדת במפרטי האיכות והיעילות בצורה מרשימה, אך בכל זאת כדאי לשקול מעבר לשיטה של ייצור רציף.
ייצור רציף, אם פועל היטב, תוך הישענות על ניטור רציף ובקרות מתוחכמות, שימוש במערכות הזנת חומרי גלם סגורות ושימוש בטכנולוגיות בקרת איכות מובנות כגון PAT (Process Analytical Technology), עשוי לקצר דרמטית את עלויות הסט-אפ ופתיחות הקו ואף מייתר את הצורך בביצוע ולידציית ניקיון מורכבת.
כיום, השימוש בטכנולוגיות ייצור רציף נעשה בעיקר בתהליכי גידול ופרמנטציה של תרופות ביולוגיות, שלרוב יעילים בהרבה מתהליכי ייצור סטנדרטיים וגם מזהמים פחות. הדפסה תלת מימדית היא טכנולוגיה מתקדמת נוספת שניתן לאמץ לתחום הייצור הביוטכנולוגי והנדסת הרקמות.
הדפסת תלת מימד מאפשרת ייצור מבנים תלת מימדיים אשר יכולים לחקות במדויק את המבנה המרחבי של איברים, רקמות, תרופות מוצקות ושתלים בצורות שונות וכך לתפוס תפקיד מרכזי בייצור מוצרים פרמצבטיים ומכשור רפואי בהתאמה אישית לחולים ומוצרי רפואה רגנרטיביים.
מערכות ייצור רציף יכולות להועיל גם לפיתוח תרופות, ביצוע ניסויים קליניים ורפואה מותאמת אישית, היות והן מאפשרות גמישות גבוהה יותר בתהליך הייצור. מערכת קטנה של ציוד לייצור רציף יכולה להוות פתרון מוצלח ולא יקר למטרות אלה עם אפשרות פשוטה יחסית לסקיילביליות בעת הצורך.
מה הם המכשולים בדרך לאימוץ טכנולוגיות ייצור פרמצבטיות חדשניות?
ניצול הפוטנציאל האדיר של החידושים הטכנולוגיים בתחום מחייב השקעות כספיות משמעותיות (הן פרטיות והן ציבוריות) ואימוץ מדיניות חדשה בנושא.
על משרדי הבריאות השונים בעולם לברר ולהגדיר בצוותא אילו טכנולוגיות חדשניות שומרות על רמות הבטיחות, היעילות, האיכות והאמינות הנדרשות בתעשייה,לספק הנחיות ברורות כיצד יוכלו חברות התרופות לאמצן בהצלחה ולפרט כיצד יתוגמלו חברות שישלימו את המעבר לשימוש בהן ע”י הגופים הציבוריים האמונים על הרגולציה בתחום.
יצרני התרופות לא יפנו לאימוץ טכנולוגיות יצור מתקדמות, אלא אם יכריז משרד הבריאות על תכנית ברורה למימוש מטרה זו, יאפשר לחברות התרופות מתווה ברור ויבטיח יציבות רגולטורית (פן יהווה השינוי הטכנולוגי מכשול עתידי לאישור תרופות).
בארה”ב, למשל, הקים ה-FDA עוד ב-2014 צוות ייעודי העוסק בבחינת טכנולוגיות ייצור חדשניות, אשר עובד בשיתוף פעולה עם חברות תרופות מובילות. לראייה, בשנת 2019 יוקצו כ-58 מיליון דולר מתקציב הארגון למטרה זו בלבד.
כיצד יכולות טכנולוגיות ייצור רציף למנוע מחסור של מוצרים תרופתיים בשווקים?
הגופים הרגולטוריים, כגון ה-FDA, משקיעים מאמצים רבים על מנת להיות קשובים לצרכיהם של יצרני התרופות. החלת “גזירות” כבדות מדי על היצרנים עלולה לגרום לקשיים ביישום ובמימון שיגררו מצב של ריכוזיות יתר ועלייה במחירי התרופות, ובמקרים קיצוניים אף להתמוטטותן של חברות, מה שעלול להוביל למחסור בתרופות חיוניות לחולים.
לראייה, בטרם פרסום הנחיות חדשות, מקפיד ה-FDA להפיצן כטיוטה על מנת לקבל את התייחסותם של היצרנים. עניין ברור לכל הוא, כי מחסור בתרופות הנו מצב בלתי רצוי המהווה סכנה לבריאות הציבור. לא פעם, מובילות בעיות איכות שמתגלות אצל יצרני תרופות לפסילת אצוות מוצרים, ביטול קווי יצור ואפילו סגירת מפעלים.
בהקשר זה קיים יתרון מובהק למערכות ייצור רציף וטכנולוגיות ייצור מתקדמות אחרות, שכן הן מסתמכות על אוטומציה ואינן מצריכות נוכחות קבועה של גורמים אנושיים, מה שמפחית את הסיכוי להיווצרות בעיות איכות, זיהומים ופסילות.
מהו הפוטנציאל הכלכלי הטמון במעבר לטכנולוגיות פרמצבטיות חדשניות?
המהירות, היעילות והגמישות של פלטפורמות הייצור הרציף עתידות להפחית באופן ניכר את עלויות הייצור של תרופות, דבר שייטיב עם מערכת הבריאות והמטופלים כאחד. כבר עכשיו, יכולות טכנולוגיות ייצור רציף יכולות להביא לחסכון של עד כ-30% בעלויות הייצור של מוצרים פרמצבטיים (כ-60 מיליארד דולר לשנה בארה”ב לבדה).
תרומה נוספת לכלכלה גלומה בעובדה טכנולוגיות מתקדמות אלה אינן מצריכות שימוש נרחב בכח עבודה אנושי, מה שעשוי להשיב את מפעלי התרופות בחזרה מהמדינות מתפתחות (בהן ניתן לשכור פועלים בזול) למדינות המפותחות (בהן לא משתלם להעסיק כמויות גדולות של עובדים למטרות תפעול בסיסי).
טכנולוגיות פרמצבטיות חדשניות מבשרות טובות לעתיד התעשייה, אך שילובן בפועל בתהליכי הייצור יתאפשר רק לאחר שינוי של הפרדיגמה הרגולטורית בנושא.
